Must one check books/Sefarim for crumbs of Chametz?
Background:
One must search for even an insignificant crumb of Chametz, and destroy it.[1] This applies even if one has already nullified his Chametz, or plans to nullify it before Pesach.[2] If, however, the Chametz is slightly dirty to the point that it is not fit for eating, and one has already nullified his Chametz, or plans to do so before the 6th hour, then if the Chametz is less than the size of a Kezayis, one is not required to search for this Chametz or destroy it.[3] Based on this information, we will now analyze the law regarding checking for Chametz in Sefarim.
The Law:
The debate: Some Poskim[4] rule that Sefarim/books do not need to be checked for Chametz at all. This applies even if one was not careful to avoid eating Chametz while studying from them and there is thus possibility that crumbs may have fallen inside.[5] Other Poskim[6], however, rule that all books which one was not careful to avoid using while eating, and there is thus possibility that a crumb of Chametz has fallen inside, are required to be checked for Chametz.[7] The way such books are to be checked is through opening each page individually and looking in the area of the binding to make sure that it is clean.[8] If necessary, a knife is to be used to remove any crumbs stuck in the area. It does not suffice to simply shake the book, bang it, or flip the pages in the air.[9] All Sefarim that one does not desire to check are to be included in Mechiras Chametz and be put away in the area designated for the gentile.[10]
Final ruling and custom: There is no clear arbitration from Admur on the above debate.[11] Practically, the widespread custom of the world, including Chabad, is like the first opinion, to be lenient and not require checking of books for Chametz.[12] These books are nevertheless used over Pesach and are not segregated to an area designated as sold to the gentile. Nevertheless, some are stringent throughout the year to not eat Chametz while learning from their Sefarim in order to avoid the above debate and possible necessity to check them for Chametz.[13] This especially applies starting from thirty days before Pesach, from Purim and onwards.[14] Likewise, some are stringent regarding Sefarim used on a constant basis throughout the year during meal/snack times, to either clean them thoroughly in the above-mentioned method, or to include them in the sale to the gentile.[15] The above is a proper stringency to abide by.[16] Others are completely stringent like the second opinion above, and hence perform Bedikas Chametz [as described above] to all books that have possibility of containing a crumb of Chametz, if they wish to have them accessible on Pesach [and not be segregated with the Chametz sold to the gentile].[17]
Bookcase: All the above discussion is only regarding checking the actual books through opening them and flipping through their pages, however, the bookcase itself must be checked for Chametz accoridng to all. Thus, one must at the very least remove the Sefarim from all shelves that have a Halachic suspicion of containing Chametz, and do a Bedika on these shelves.
|
Summary: It is debated amongst Poskim as to whether books need to be cleaned/checked for Chametz. Practically, the widespread custom is not to require checking of books for Chametz. Nevertheless, some are stringent throughout the year to not eat Chametz while learning from their Sefarim in order to avoid the above issue, while others are stringent to perform Bedikas Chametz [in the way described above] to all books that they wish to have accessible on Pesach, and have possibility of containing a crumb of Chametz. The remainder of the books are included in the sale to the gentile and not used throughout Pesach. This is a proper stringency to abide by.
Are the pages of your book/Sefer produced with Chametz starch?[18] In the paper production industry today, starch is used to bind the saw dust into paper sheets. Starch today is produced from either corn, potato, or wheat. Thus, there is great chance that one’s Sefarim/books contains starch in the actual paper, and possibly even Chametz starch. Accordingly, even if one was stringent and cleaned his books for Pesach, or bought new books just for Pesach [i.e. a Hagadah!], there is room to abide by some of the following matters to be explained.[19] [To check if your paper contains starch, perform the iodine test explained in Chapter 6 Halacha 4]
Matters that one is advised to beware when using books/Sefarim due to worry of Chametz:[20] Irrelevant of the debate of whether books must be checked for Chametz, being that it is possible that there are crumbs of Chametz in the books, either due to that one did not check them, or due to having missed an area, or due to a Chametz starch being used in their production, therefore it is strongly advised to abide by the following precautions in order to avoid the possibility of accidentally consuming a crumb of Chametz: 1. Do not bring Sefarim to the table that you eat on [even if they were cleaned for Chametz]. [However, if the Sefer is was never eaten near Chametz and one simply suspects for starch, then there is no issue, as the starch is attached to the paper and cannot accidently fall onto your food.[21]] 2. Wash hands after using the Sefer, prior to eating or touching foods. 3. Do not lick your finger to turn a page in the Sefer. 4. If food falls onto your Sefer, don’t eat the food. [However, if the Sefer was never eaten near Chametz and one simply suspects for starch, then seemingly one may eat dry foods that fall on it, as the starch is attached to the paper and cannot become attached onto your food. However, if the food is wet it is proper not to eat it.[22]]
|
חיוב תשביתו ואיסור בעלות על פחות מכזית חמץ לפי פסקי אדמו”ר הזקן
והאם חייבים לבדוק ספרים לפירורים של חמץ
מסקנות ברורות ומפורשות מאדה”ז בלי להתייחס לדיוקים ופלפולים:
האיסור מן התורה: אין איסור דאורייתא של ב”י וב”י או תשביתו על פחות מכזית של חמץ [אפילו אם הוא חשוב ולא ביטלו]. [שו”ע אדמו”ר תמב/כח וקו”א שם ס”ק יז, ודלא כשיטת קצת פוסקים שחצי שיעור אסור מה”ת גם באיסור ב”י ותשביתו]
האיסור ב”י וב”י מד”ס: יש איסור דרבנן של ב”י וב”י ותשביתו על פחות מכזית של חמץ שהוא חשוב ולא ביטלו. [שו”ע אדמו”ר תלד/ו, תמב/כח, תמו/ג-ד, תס/ה, קו”א תמב ס”ק טז-יז, ותמו ס”ק א ודלא כשיטת קצת פוסקים שמותר להחזיק פחות מכזית בבית גם אם לא ביטלו והא חשוב-עיין קו”א תמב ס”ק יח. ועיין בחלק הצ”ע שלמטה, ודלא כמשמע מאדמו”ר קו”א תמב טז הגהה א’ שאיסורו הוא רק בגלל שמא יאכל]
אין איסור דרבנן של ב”י וב”י ותשביתו על פחות מכזית של חמץ שביטלו. [משמעות שו”ע אדמו”ר תמב/כח, י”א בתמו/ג-ד, קו”א תמו ס”ק א, ודלא כשיטת השלטי גיבורים, מובא בקו”א תמב ס”ק יח, ומרומז בשיטת החולקים בתמו/ג וקו”א ס”ק א]
החיוב לבער בגלל שמא יאכל: למרות הנתבאר לעיל, מדרבנן חייבים לבער פחות מכזית של חמץ אפילו אם ביטלו בגלל חשש שמא יאכל. [שו”ע אדמו”ר תמב/כח, קו”א תלח ס”ק ב, תמו ס”ק א, ודלא כמשמעות שיטת כמה ראשונים, מובא בקו”א תמב ס”ק יח, ומרומז בדעת היש חולקים בתמו/ג וקו”א שם ס”ק א שאין חיוב לבערו כלל ועיין בחלק של הצריך עיון]
אם אין חשש שיאכלו החמץ כגון שהוא מודבק בכלי או מטונף קצת, אין חיוב כלל לבער ומותר להשהות בביתו אם הוא פחות מכזית וביטלו. [שו”ע אדמו”ר תמב/כח, קו”א תמב ס”ק טז הגהה א, וס”ק יח הגהה ג]
פירורין: פירורין של חמץ הם ממילא בטילים ואינם צריכים ביטול אא”כ הוא גלוסקא יפה [שו”ע אדמו”ר תלד/ו] או שיש בו כזית [שו”ע אדמו”ר תלד/יא, ודלא כמובא בקו”א תנב ס”ק יח בהגהה א’ בהסבר דעת הר”ן- ועיין בחלק של הצריך עיון] או עיסה [שו”ע אדמו”ר תמב/כט, תס/ה] שאז צריך ביטול.
אמנם שפירורים של חמץ הנמצאים בבית הם ממילא בטילים אם הם פחותים מכזית ואינם מוגדרים כחשובים וכנ”ל, מ”מ הם צריכים ביעור [אם הם לא מטונפים-כנ”ל] [שו”ע אדמו”ר תלג/יג ומשמעות עוד הרבה מקומות באדמו”ר, ודלא כמובא בקו”א תמב ס”ק יח’ שאין צריכים לבערם אם הם אינם חשובים. ועיין בחלק של הצריך עיון]
בדיקת חמץ: בבדיקת חמץ יש חיוב לחפש ולבער כל פירור של חמץ [שו”ע אדמו”ר תלג/יג ועוד הרבה מקומות] אפילו פחות מכזית [ברור מהלשון שכולל גם פחות מכזית] אם הוא ראוי לאכילה. אכן אם הוא דבוק, או מטונף קצת ומכוון לבטלו או כבר ביטלו, או שהוא בטל ממילא כנ”ל-אין חיוב לבערם ובודאי לא לחפשם. [כנ”ל תמב/כח] אכן ישראל קדושים הם ומבערים חמץ הדבוק גם אם הם פחות מכזית. [שו”ע אדמו”ר תמב/ל]
הפירורים של עיסה או לחם שנשארן לאחר האכילה בערב פסח שחל בשבת או בהכנת מצה שלאחר זמן איסור- חייבים לבער על ידי דריסתם ברצפה במקום שהולכים ואינו מספיק ללכלך או לטנף. [שו”ע אדמו”ר תמד/ט, תס/ו] ומשמע גם בפחות מכזית אבל אינו מוכרח. [ועיין בחלק של הצ”ע]
הלשון של פירורין בהלכה כולל גם יותר מכזית ולפעמים כאשר מובא בפוסקים לשון פירורים הכוונה היא על יותר מכזית. [קו”א תמב ס”ק יח’ הגהה א’ בהסבר דעת הר”ן, שו”ע אדמו”ר סימן קפ:ד] וממילא בכל מקום שמופיע לשון פירור באדמו”ר יש לבחון אם מדובר על דוקא של פחות מכזית, יותר מכזית, או שניהם.
מסקנות שאינם ברורות ומפורשות מאדה”ז אכן אפשר ללמדם על ידי דיוקים ופלפולים:
אם החמץ נקי, חייב לבערו ממש גם בפחות מכזית שביטלו: אם מוציאם חמץ אפילו פחות מכזית וראוי לאכילה חייבים לבערם גם אם ביטלו וא”א לסמוך על [מה שנתבאר בתמב/כח שאין צריך לבער פחות מכזית שביטלו והוא מטונף קצת] להטניף הפירור עכשיו כגון לזורקו לרצפה, ורק אם כאשר מצאו היה כבר מטונף אז אין צריכים להזדקק לו לבערו ומותר להשאירו ברצפה אבל ברגע שמצאו במצב שראי לאכילה אז חייב לבערו כפי שאמרו חכמים. [כן יש ללמוד מפסק אדמו”ר בתמד/ט, ותס/ו] ממילא, אם יש לו פירורים בשולחן בשבת שחל בערב פסח חייב לבער גם הפירורים הפחותים מכזית ואין להסתפק רק בלכלוך החמץ.
אין צריכים לבער פירור חמץ שאינו חשוב אפילו אינו מטונף: אמנם שבשו”ע ברור שיש חיוב לבער גם פירור קטן של חמץ אם אינו מטונף, ואפילו אם אינו חשוב, אכן בקו”א תמב ס”ק יח כנראה חזר בו ופסק שאין צריך. [עיין בצריך עיון למטה] ולמעשה נראה להחמיר!
צריך עיון [מה שנראה לפענ”ד כמו סתירות באדמו”ר]:
האם לפי אדמוה”ז ישנה שיטה בפוסקים שסובר שאין איסור אפילו מד”ס בפחות מכזית שלא ביטלו? עיין קו”א תמב ס”ק יח שלומד מכמה פוסקים שאין איסור דלא כמג”א. אכן עיין בסימן תמו/ג-ד ששם מבואר שפסק כמג”א שיש איסור בזה “לדברי הכל”. והנפקא מינה היא האם יש לברך על פחות מכזית שלא ביטלו שלפי השו”ע בפנים יש לברך [תמו/ד] אכן לפי הקו”א אין לברך כי ספק ברכות להקל. וצ”ע! ועיין למטה שכנראה יש כאן חזרה מדעתו בשו”ע.
האם פירור שהוא יותר מכזית נחשב בטל ממילא? בתלד ס’ יא מובא בסוגריים שאינו בטל אפילו אם הוא פירור. אכן בקו”א תמב ס”ק יח בהגהה א בהסבר דעת הר”ן מובא שבטל. ונלפענ”ד לתרץ ששם הוא לדעת הר”ן אכן שעת אדמו”ר בשו”ע הוא שבאמת אינם בטילים ויתכן שלכן שם דין זה בסוגריים. אכן עיין להלן שלכאורה יש להסיק שקו”א זה היא חזרה על מה שפסק בשו”ע.
האם צריך לבער פירורים פחותים מכזית? בתלג/יג מבואר שצריך לחפש אחר אפילו שום פירור חמץ וכן משמע מכל המקומות המובא לעיל מאדמו”ר שתמיד חייבים לבער חמץ פחות מכזית אפילו אם ביטלו. וכן משמע מדיוק הלשון של עשרות מקומות מאדמו”ר. ומשמע שאין חילוק בין פירור חשוב או אינו חשוב, או פחות מכזית, ותמיד צריך לבער שום פירור חמץ אא”כ הוא פחות מכזית וביטלו והוא קצת מטונף. וזה שאמרו שפירורים הם בטלים ממילא ואינם צריכים ביטול, מיהו ביעור צריכים, בגלל שמא תאכל. אכן בקו”א תמב ס”ק יח אדמו”ר שולל הבנה זו לגמרי וכלשונו “זה דבר שאין לו שחר” ופוסק שכמו שאין צריך לבטל פירורים הפחותים מכזית שאינם חשובים כמו כן אין צריך לבערם. וכן גם משמע מאדמו”ר תלד/ו שאין שום חשש שמישהו יאכל פירור חמץ שאינו חשוב. ויש לתרץ: א) שבקו”א שם שולל רק שאין חיוב של ב”י מד”ס אכן חייב לבערו בגלל טעם שמא יאכל ולכן חייב גם לחפשם. אכן אינו נראה כן כלל מהלשון שם בקו”א ומשמע שאין צריכים לבערו כלל ואין בזה שום חשש של שמא יאכל וכהלשון המובא בתלד/ו “ואף אם היה מוצא אותם לא היה אוכלם אלא זורקם או שורפם” ב) ואולי י”ל שכל המקומות שמובא באדמו”ר לחפש ולבער שום פירור חמץ הכוונה לפירור שיש בו חשיבות “גלוסקא יפה” או עיסה, אבל סתם פירור שאינו חשוב בטל ומבוער ממילא ואין חשש שיאכלו ואין צריך לחפשם או לבערם. אכן דבר זה הוא דחוק ביותר והוא היפך משמעות כל הלשונות הנ”ל. ג) ואולי י”ל שבקו”א שם הכוונה רק לפירורים הזרוקים בקרקע הארץ שאז הם בטילים וגם נחשבים מבוערים משא”כ פירורים שבשאר מקומות אע”פ שהם בטילים אינם מבוערים. וגם זה דוחק גדול בלשון שם. וצ”ע גדול! ולענ”ד אין מנוס אלא מלהסיק שכל הקו”א הזה נכתב ריבוי שנים לאחר השו”ע שלו ובה חזר אדמו”ר מכמה וכמה דברים שפסק בשו”ע שהסתמך ביותר על דעת המג”א, שהרי אין זה הסתירה היחידה שיש בין הקו”א הזה והשו”ע אלא הוא גם סותר דעתו לגבי אם צריך לבטל פחות מכזית הדבוק לעריבה לחזקה, וגם לגבי אם י”א שפחות מכזית אין צריך ביעור אפילו אם לא ביטלו, ולכן אין מנוס אלא מלקבוע שיש כאן חזרה גמורה מהשו”ע שלו שהסתמך אז על דעת המג”א בכל החילוקים הנ”ל. ואם כנים הדברים, לפי מסקנת אדמו”ר בשולחנו אין צריכים לבער או לחפש פחות מכזית של פירור חמץ אלא אם כן חשוב הוא. וכן אין לבער חמץ של פחות מכזית אם ברכה אפילו אם לא ביטלו. וצ”ע וה’ יאיר עינינו!
האם יש איסור ב”י וב”י על פחות מכזית שביטלו: מפורש בכמה מקומות באדמו”ר [עייל לעיל] שאין איסור ב”י וב”י בפחות מכזית שביטלו ולכן אם הוא מטונף מותר להחזיקו בבית. אכן בתמו ס”ג משמע שחושש לדעה שגם על פחות מכזית שביטלו יש חיוב לבער וממילא חייב לבערו אפילו אם הוא מטונף וכן הוא דעת הריא”ז המובא בקו”א תמב ס”ק יח. ולפי זה יש לבער החמץ גם אם הוא פחות מכזית ומטונף וביטלו.
מהי הגדר של מטונף: בתמב/כח כתב מטונף קצת שאינו ראוי לאכילה, אכן בתמד/ט ותס/ו כתב שצריך לזרוק הפירורים ברצפה ולדרסם ומשמע שעד שאינו דורסם אינו בגדר מטונף. וכן בכמה מקומות פסק שיש לחפש ולבער החמץ שנמצא במקומות מלוכלכים ובפי העכבר וכו. ונלפענ”ד לתרץ בכמה אופנים: א) יתכן שכל מקומות אלו הנראים כסותרים היסוד של תמב/כח, מדברים על פירור של יותר מכזית או ב) שרק אם הפירור עצמו ניכר שהוא מטונף אז נחשב אינו ראוי לאכילה אבל אם אינו ניכר שהוא מטונף אז אע”פ שנמצא במקום שהוא מטונף ואנשים בדילים ממנו, מ”מ יש לבערו כיון שאולי פירור זה יגיעה למקום נקי וכיון שאינו עצמו מטוף, יכוא לאוכלו, וכן משמע מדיוק הלשון מטונף קצת שאינו ראוי לאכילה ולא שאין רוצים לאוכלו. וג) אם כאשר מצאו הפירור היה במצב נקי כבר אינו מועיל לטנפו וחייב לבערו ולכן בתמד ותס פסק שיש לבערו בקרקע על ידי דריסת רגל.
מה יש לעשות עם פירורי החמץ שהם פחותים מכזית בשבת שחל בערב פסח: בתמד/ט ותס/ו כתב שצריך לזרוק הפירורים הדקים ברצפה ולדרסם עד שיהיו מבוערים. וקשה שהרי פסק בתמב/כח שפחות מכזית שבטלו לא צריכים לבער אם הם מטונפים קצת וממילא מספיק לזורקם במקום מלוכלך גם בלי לדרוס עליהם ובודאי שאין צריכים לבערם. ויש לתרץ בכמה אופנים: 1) באמת עד שאינו דורסם בעפר אינו בגדר מטונף וזו גילוי מילתא למה שנתבאר בתמב/כח, וכן משמע מזה שצריך לבער גם פירורים הנמצאים במקומות מלוכלכים בבית ובפי העכבר, כלעיל. אכן דוחק גדול לפרש סוג חמור כזה של לכלוך שאדמו”ר מגדירו בגדר ביעור שהוא הכוונה של אדמו”ר במילים מטונף קצת! 2) בתמד/ט ותס/ו מדובר על פירורים שהם יותר מכזית ובאמת אם הם פחותים מכזית מותר לזרקם בכל מקום של לכלוך. 3) בתמד/ט ותס/ו מדובר על פירורים שהם כרגע נקיים וראוי לאכילה ולכן חייבים לבערם גם אם ביטלו וא”א לסמוך על [מה שנתבאר בתמב/כח שאין צריך לבער פחות מכזית שביטלו והוא מטונף קצת] להטניף הפירור עכשיו כגון לזורקו לרצפה, כי רק אם כאשר מצאו היה כבר מטונף אז אין צריכים להזדקק לו לבערו ומותר להשאירו ברצפה אבל ברגע שמצאו במצב שראי לאכילה אז חייב לבערו כפי שאמרו חכמים. וממילא, אם יש לו פירורים בשולחן בשבת שחל בערב פסח חייב לבער גם הפירורים הפחותים מכזית ואין להסתפק רק בלכלוך החמץ.
|
למסקנא, האם חייבים לחפש ולבער הפירורים הנמצאים בספרים לפי שיטת אדמו”ר הזקן: · המנהג: נוהגין להקל גם בין חסידי חב”ד לא לבדוק הספרים לחמץ ורוב הבתי כנסיות ובתי מדרשות כולל 770 משתמשים כרגיל בספרים בלי לבדקם. [הרבי לא בדק שום ספר בחדרו-על פי הריל”ג, ובבית בדקו רק מעט מספר-על פי המשב”ק חס”ד הלברשטאם.] · טעם המנהג: י”ל כמה טעמים: א) הפירורים שיתכן שיש בספרים הם פחותים מכזית, וממילא בטילים וכמבוערים דמיא [כדעת אדמו”ר בקו”א תמב ס”ק יח, דלא כפסקו בשו”ע] ב) פירורים אלו נחשבים מטונפים ואדם נגעל לאוכלם וממילא הם בגדר מטונף קצת שאין חיוב לחפשם או לבערם. [כדעת אדמו”ר תמב/כח ואין להקשות מסימן תמד או תס שהרי אפשר ששם מדובר על יותר מכזית או ששם שונה כיון שכרגע הוא ראוי לאכילה ואינו עדיין מטונף ולכן אינו מספיק לטנפם אחא יחייב לבערם.] ג) הפירורים הם מכורים לגוי במכירת חמץ וכיון שאין חשש אמיתי שיבוא לאוכלם [כנ”ל] לכן חכמים לא החמירו בסוג חמץ זה לשימו מעבר למחיצה. · על בסיס הנ”ל מותר להקל ולא לבדוק הספרים בספרייה ולא צריכים למכרם לגוי ומותר להשתמש בהם בפסח. ובפרט בבתי מדרושת. וכל זה גם לשיטת אדמו”ר בשולחנו! · מקום להחמיר: יש מקום להחמיר בזה [דלא כהמנהג] ולעשות בדיקה בספרים [או למכרם לגוי] על בסיס שאולי א) הפירור אינו נחשב מטונף על פי הלכה [עיין הצריך עיון דלעיל באופן הב’], ואין לפסוק שבקו”א תמב ס”ק יח אדמו”ר חזר מפסקו בשו”ע. ב) יש לחשוש לדיעות [מובאים לעיל, ובאדמו”ר קו”א תמב ס”ק יח ומרומז מתמו/ג] שגם פחות מכזית שביטלו חייב ביעור [אפילו אם הוא מטונף] ובפסח טוב להחמיר ככל החומרות. ג) ישראל קדושים הם ויש לבער גם מה שאינו צריך ביעור על פי הלכה. [אדמו”ר תמב/ל] · הרבה מחמירים בגלל הנ”ל במשך כל השנה שלא לאכול חמץ ליד הספרים אן כאשר מעיינים בספר ועצה טובה היא. · הרבה נוהגים לנקות הספירם שהשתמשו בזמן הסעודות במשך השנה ואם לאו אז מוכרם לגוי. וכנ”ל בחומרא. · ידוע לנו שעל כל הנ”ל דברו ונחלקו גדולי פוסקי דורנו ולפניו, אלו המחייבים ואלו הפוטרים, מבוסס על הטעמים השונים שעלינו, ונהרה נהרה איפשטיה וכל קהילה ומשפחה יעשה כפי מנהגו, ולא באנו אלא לברר מה צריך להיות מנהג חב”ד על פי פסקי אדמור הזקן.
|
_____________________________________________________________________________
[1] Admur 433:13 “Perhaps any crumb of Chametz fell from it”; 442:28 and 446:3 [regarding less than Kezayis]; 444:9 “The thin crumbs..” [however, possibly there it refers to more than a Kezayis]; 432:11 “Perhaps a small crumb will fall from it….and he will need to search for it as he might find something.”; 433:17 “Maybe they hid a little bit of Chametz there”; 433:18 “Perhaps it fell and a little bit of Chametz rolled under”; 433:25 “Small crumbs do not have to be picked up if they are in an area that people step on them and they get destroyed”; 433:39 “Perhaps there is in there a small amount of Chametz”; 434:1 “One must guard it so no Chametz piece break away from it”; 434:6 “The crumbs of Chametz that he did not find in his Bedika are nullified on their own”; Chayeh Adam 119:10; Poskim in M”B 442:33
Background: In the end of 433:13 Admur says that one needs to check for even “Shum Pirur Chametz” and in 442:28 that Rabbinically one may not own even less than a Kezayis. In 444:9 Admur rules that one needs to destroy the small leftover crumbs when Erev Pesach falls on Shabbos, and in 446:3 that on Pesach one must destroy even less than a Kezayis of Chametz which one has done bittul to.
Other opinions of Admur: In Kuntrus Achron 442:18 Admur rules that all insignificant crumbs which are less than a Kezayis, not a Geluska Yafa, and is not dough, are automatically nullified and considered destroyed, thus implying that one is not required to search for, or destroy, insignificant crumbs of Chametz. This directly contradicts all the sources above. Perhaps in truth this Kuntrus Achron represents a retracting of Admur’s position from that which he held in his Shulchan Aruch. Vetzaruch Iyun!
The reason: As the Sages decreed against owning even less than a Kezayis of Chametz, lest one come to own a Kezayis. [Admur 442:28] This decree only applies in a case that one did not nullify his Chametz before Pesach, or does not plan to do so. In such a case, one transgresses a Rabbinical prohibition of Baal Yiraeh over such Chametz, even though it is less than a Kezayis. If, however, one nullified the Chametz, then it follows the law and reason explained next. [Admur Kuntrus Acharon 446:1]
Other opinions: Some Poskim rule one is not required to search for a crumb of Chametz which is less than a Kezayis. [Opinion brought in Admur 446:3 regarding nullified Chametz and Kuntrus Achron 442:18 regarding even unnullified Chametz; Admur KU”A 442:18 in understanding of Rosh Pesachim 3:2 and other Poskim that all crumbs are nullified and don’t need to be destroyed; M”A 442:12 and Admur 446:3 in their understanding of all the following Poskim to refer to nullified Chametz although in KU”A 442:18 Admur understands them to refer to even unnullified Chametz: Abayey in Pesachim 45a; Riy in Tosafos ibid; Rosh 3:2; Tur 442 in name of Rosh; Peri Chadash 442:7; See many Poskim in Nitei Gavriel 3 Teshuvas 1 and Chazon Ovadia Hagadah who hold that crumbs which are less than a Kezayis do not need to be destroyed.]
[2] Admur 442:28; 446:3; KU”A 438:2 and 446:1
The reason: One must search for even less than a Kezayis crumb of Chametz which is anyways nullified because one may come to forget and inadvertently eat it on Pesach. [Admur 442:28; Kuntrus Achron 446:1; See Kuntrus Achron 438:2] It, however, is not prohibited due to a Rabbinical Baal Yiraeh prohibition [as if it was already nullified it would be a double Dirabanan, which is a decree upon a decree]. [Kuntrus Acharon 446:1] Due to this, one does not say a blessing of Bedikas Chametz if one only has suspicion that less than a Kezayis of Chametz has remained to be checked for. [Admur 432:5] Likewise, when burning less than a Kezayis of nullified Chametz on Pesach, a blessing may never be said. [Admur 446:3; Kuntrus Acharon 446:1]
Other opinions: Many Poskim rule it is permitted even Rabbinically to own less than a Kezayis of Chametz which has been nullified before Pesach. [See previous footnote!]
[3]Admur 442:28; KU”A 442:16 gloss 1 and 442:18 gloss 3; M”A 442:10; Yireim 301; Hagahos Maimanis 2:15 Taf
The reason: As less than a Kezayis of nullified Chametz is not prohibited due to a Rabbinical owning prohibition of Baal Yiraeh, but rather simply due to worry that one may come to eat it. Now, since when the Chametz is dirty there is no need to suspect that one will come to eat it, therefore, there is no need to get rid of it. [See Admur Kuntrus Achron 446:1]
Other opinions: Some Poskim rule that even nullified Chametz that is less than a Kezayis is forbidden Rabbinically due to the prohibition of Baal Yiraeh/Tashbisu, and thus must be destroyed even if dirty. [Opinion inferred from Admur 446:3 and KU”A 1; Shiltei Giborim Pesachim 3:2-2, brought in Admur KU”A 442:18 in first gloss; Ran Pesachim 3a as understands Peri Chadash 466, brought and negated in Admur KU”A ibid]
What is the definition of dirty? Seemingly it does not suffice for the crumb to be in a dirty area, but it must also visibly contain phsyical dirt on it and thus no matter where this crumb will reach people will avoid eating it. [So is implied from 1) Admur 442:28 who writes that it must be slightly dirty to the point that it is not fit for eating; 2) Many Halachos in Admur ibid in which one must search for a crumb even though it is in cracks around the house, or in the mouth of a rat, or is a crumb which people would anyways not eat, as brought in Admur 434:6, and certainly people will not come to eat it. Thus, we must conclude that the actual Chametz must be drity [However, perhaps one can say that in those areas of Admur it refers to a more than Kezayis crumb, or that back then people were more prone to eat these things, as opposed to today.] 3) See Admur Kuntrus Achron 433:4 Gloss 2 that “Whener there is suspicion that it can come to being eaten, even through many suspicions, the Sages suspected.” And hence if the actual crumb does not contain physical dirt, it is not considered dirty and must be destroyed. Vetzaruch Iyun as the above refers to the Rabbinical Baal Yiraeh, and not to the general worry of “perhaps he may eat”]
May one dirty a less than Kezayis nullified piece instead of destroying it? Vetzaruch Iyun if one finds a less than a Kezayis piece of Chametz which was nullified, if it sufficed for one to dirty it to the point that people will not come to eat it, or to simply throw it out of one’s house on Pesach. See, however Admur 444:9 and 460:6 from which it is implied that it does not suffice to throw less than Kezayis nullified crumbs onto the ground [to dirty them] and rather one must destroy them. However, perhaps there it refers to more than a Kezayis. Vetzaruch Iyun!
Must one actively nullify a less than Kezayis piece? All insignificant size crumbs of baked Chametz which are less than a Kezayis is considered automatically nullified, and thus it is not necessary to actively nullify it before Pesach. However, a significant size crumb of baked Chametz even if less than a Kezayis is not considered automatically nullified, and thus must actively be nullified before Pesach. [See Admur 434:6; 460:5] A piece of dough is considered significant and must be actively nullified before Pesach. [Admur ibid]
[4] All Poskim who rule that insignificant crumbs, or less than a Kezayis, do not need to be checked, as brought in other opinions above; Possible way of learning Admur 442:28 that these crumbs are considered dirty and don’t need checking; Possible way of learning Admur’s final conclusion based on Kuntrus Achron 442:18 that insignificant crumbs are considered nullified and destroyed; Or Letziyon 1:32 that he did not see this accustomed; Haggadah Chazon Ovadia; Rav Shlomo Zalman Aurbach; Madrich Eida Hachareidis; Nitei Gavriel footnote 9 and in Teshuvos 1 that from the letter of the it does not need to be checked; Rav Eli Landau related to me that in his father’s home, they were very particular during the year not to place Sefarim near Chametz or on a table with Chametz. They thus did not clean out the Sefarim before Pesach.
The Rebbe’s custom: Rabbi Groner related to me regarding the Sefarim in the Rebbe’s office that “We did not check the seforim in the room, and neither did the Rebbe” However, the Mashbak Chesed Halbershtam related to me that he had the job in the Rebbe’s home to clean all the books that the Rebbe learned from while there was Chametz on the table. “I would take the books to the porch on the third floor and open the books into the air, one page at a time. Each page was cleaned.”
[5] The reason: 1) As the crumbs of Chametz found in between the binding of a book is certainly less than a Kezayis and it is dirty, and thus it may be owned if one does Bittul. [See Admur 442:28, brought in Introduction] 2) Possibly we rule like Admur in Kuntrus Achron 442:18 that crumbs are considered destroyed on their own and don’t need checking or destruction. 3) Possibly the crumbs found in a closed book are crushed and thus considered destroyed, similar to those which are on the ground in areas where people walk. 4) Today we sell all our Chametz to the gentile, and include even our worthless crumbs in the sale, thus, there is no need to search for it as it is the gentiles Chametz, and there is no worry that one may accidentally come to eat it, as people are disgusted by such crumbs, and would not eat it even during the year.
[6] Possible way of learning Admur 433:13 that all crumbs must be checked even if insignificant, and its not considered dirty unless there is physical dirt on it that can be seen; Maaseh Rav of Gra 178; Aruch Hashulchan end of 447 that from Purim and onwards one is to be careful that crumbs do not fall inside; Yeshuos Chochma on Kitzur SHU”A [use a knife to edge out the Chametz from between the pages]; Chazon Ish 116:18; Orchos Rabbeinu Pesach 21; Mishneh Halachos 7:64; Piskeiy Teshuvos 431:4; Sefarim brought in Nitei Gavriel footnote 9; Tzanzar Rebbe that so is Minhag of Klal Yisrael of many generations, brought in Nitei Gavriel ibid; Nitei Gavriel concludes in his Teshuvos that the custom is to do so, and hence one is not to be lenient
[7] The reason: As 1) Admur rules that even a mere crumb must be destroyed if it is not dirty to the point of inedibility, and in truth the crumbs in Sefarim are not dirty to the point of inedibility. 2) As we suspect for the Poskim who rule that even a dirty crumb needs to be destroyed. [See Admur 446:3 and Kuintrus Achron 442:18] 3) As Yisrael Keodhism Heim and destroy Chametz even when not obligated. [See Admur 442:30]
[8] See Yeshuos Chochma ibid; Based on the rulings of Bedikas Chametz [one is to check the Sefarim specifically at night, as initially one may not perform Bedikas Chametz during daytime even in the face of sunlight. Performing Bedikas Chametz by daytime is invalid even Bedieved if it was not done outside, or opposite a window. [Admur 433:5-6] See however Shevet Halevi 1:136 regarding checking the pockets of clothing
[9] Pashut as a) Doing so does not remove crumbs which are stuck deep in the area of the binding of the page and b) the Mitzvah of Bedikas Chametz requires physically seeing the area, and thus to fulfill the stringent opinion one must look in between each page. See previous footnote!
[10] Madrich Eida Hachareidis for Machmirim
[11] See footnotes above that it is possible to learn either way into Admur’s opinion!
[12] Madrich of Eida Hachareidis that so is custom; So is evident from all Shul’s and Batei Midrashim throughout the world, including Chabad, that they are not particular to check all the Sefarim of their library for Chametz, even though people often eat Chametz while learning from them throughout the year, and nevertheless they go ahead and still use it over Pesach for learning. Likewise, Rabbi Groner related to me regarding the Sefarim in the Rebbe’s office that “We did not check the Seforim in the room, and neither did the Rebbe.” Now, although some are particular to shake or flip through the Sefarim, as stated above, this is worthless and does not accomplish a true Bedika according to Halacha, as required by the second opinion. However, see Nitei Gavriel ibid and in his Teshuvos that the custom of Jewry is to clean the Sefarim, and seemingly different areas follow different customs
[13] So I was told by Rav Eli Landa Shlita
[14] Aruch Hashulchan ibid
[15] So I was told by Rav Eli Landa Shlita; Madrich Eida Hachareidis
[16] The reason: As a) Perhaps the crumbs found in Sefarim are not truly defined as dirty or inedible, and thus must be destroyed. b) Even if we were to hold like the first opinion, Yisrael Kedoshim Heim and are Machmir to destroy Chametz even when not required.
[17] Madrich Eida Hachareidis
[18] See here: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780127462752000185 “The papermaking process consists of several major steps: stock preparation, sheet forming, pressing, drying, and surface finishing. Starch is an important component of many paper grades. Starch consumption by weight in papermaking and paper conversion processes ranks third after cellulose fiber and mineral pigments. Starch is used as a flocculant and retention aid, as a bonding agent, as a surface size, as a binder for coatings, and as an adhesive in corrugated board, laminated grades, and other products. The major starch sources are corn, potato, waxy maize, wheat, and tapioca. Refined starches are supplied in powder form or as slightly aggregated pearl starch. Unmodified (native) starch is rarely used in the paper industry, except as a binder for laminates and in the corrugating process. Most starches for use in papermaking are specialty products that have been modified by controlled hydrolysis, oxidation, or derivatization. This chapter also covers various topics such as: application requirements for starch, dispersion of starch, environmental aspects of starch, starch analysis in paper, and use of starch in papermaking furnish, for surface sizing of paper, as a coating binder, as adhesive in paper conversion, and in newer specialty papers.”
[19] However, technically one can argue that even if the starch is Chametz based, it’s paper mixture is nullified from edibility to a dog, and hence since one never has any intent to eat it, therefore there is no need to worry of having it on the table and or eating from food that fell on it. [See Admur 442:34] Furthermore, perhaps the starch is well ironed into the paper that there is no chance of any of it flicking of and entering one’s food.
[20] See Madrich Eida Hachareidis; Heard from Harav Eli Landa Shlita
[21] Heard from Harav Eliyahu Landa Shlita
[22] Heard from Harav Eliyahu Landa Shlita
Leave A Comment?
You must be logged in to post a comment.